CFO במיקור חוץ או CFO במשרה מלאה – מה נכון לחברת הייטק בצמיחה?

ככל שחברת הייטק או סטארטאפ מתפתחים, גם הצרכים הפיננסיים שלהם משתנים. בשלבים הראשונים, הנהלת חשבונות מסודרת, חשבות שכר וליווי של רואה חשבון עשויים לספק מענה לחלק גדול מהפעילות השוטפת. אולם עם גיוס עובדים, כניסת משקיעים, התרחבות לשווקים חדשים ועלייה בהיקף ההוצאות וההכנסות, נוצר צורך בשכבה נוספת של ניהול פיננסי.

בשלב הזה עולה לעיתים קרובות השאלה: האם לגייס CFO במשרה מלאה, או להשתמש בשירותי CFO במיקור חוץ (Outsourced CFO)?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל חברה. ההחלטה תלויה בשלב שבו נמצאת החברה, במורכבות הפעילות, בדרישות ההנהלה והמשקיעים ובכמות העבודה הפיננסית הנדרשת בפועל.

מהו תפקידו של CFO בחברת הייטק?

CFO – Chief Financial Officer – הוא מנהל הכספים הבכיר בחברה. בניגוד להנהלת חשבונות, שעוסקת בעיקר בתיעוד וברישום הפעילות הפיננסית, תפקידו של CFO הוא להשתמש במידע הפיננסי כדי לתמוך בניהול החברה ובקבלת החלטות.

בחברת טכנולוגיה, תחומי האחריות עשויים לכלול בניית תקציב, Forecast, ניהול תזרים מזומנים, תכנון פיננסי, בקרה תקציבית, ניתוח ביצועים, עבודה מול משקיעים, בנקים ורואי חשבון והיערכות לגיוסי הון.

CFO עשוי להיות מעורב גם בהחלטות אסטרטגיות: כמה עובדים ניתן לגייס, כמה כסף ניתן להשקיע בשיווק, כיצד שינוי בתוכנית העבודה ישפיע על ה-Runway ומתי יהיה נכון להתחיל להתכונן לסבב המימון הבא.

לכן, השאלה אינה רק האם החברה זקוקה למישהו ש"ינהל את הכספים", אלא מהי רמת הניהול הפיננסי שהחברה זקוקה לה בשלב הנוכחי.

מהו CFO במיקור חוץ?

CFO במיקור חוץ מספק לחברה פונקציית ניהול כספים בכירה מבלי להיות בהכרח עובד במשרה מלאה.

היקף המעורבות יכול להשתנות באופן משמעותי. בחברה צעירה ייתכן שיידרשו מספר שעות או ימים בחודש לצורך בניית תקציב, מעקב אחר תזרים והכנת דיווחים. בחברה מתקדמת יותר, ה-CFO החיצוני עשוי להיות מעורב באופן שוטף בישיבות הנהלה, עבודה מול משקיעים, גיוס הון ותכנון פיננסי.

היתרון המרכזי של המודל הוא האפשרות להתאים את רמת המעורבות לצורכי החברה.

במקום לבנות מיד תפקיד בכיר במשרה מלאה, ניתן לקבל פונקציה פיננסית ברמה המתאימה למורכבות הקיימת ולהגדיל את היקפה עם התפתחות החברה.

מה היתרונות של CFO במיקור חוץ?

עבור סטארטאפים וחברות הייטק בשלבי Early Stage ו-Growth, אחד היתרונות המשמעותיים הוא גמישות.

הצורך ב-CFO אינו תמיד מצדיק משרה מלאה. חברה עם 15 או 30 עובדים יכולה להיות מורכבת מבחינה פיננסית, אך עדיין לא לייצר מספיק פעילות כדי להצדיק מנהל כספים בכיר שעובד בחברה בכל יום.

מודל של מיקור חוץ מאפשר להתאים את היקף העבודה לצורך בפועל.

יתרון נוסף הוא האפשרות לקבל ניסיון פיננסי בכיר כבר בשלב מוקדם יחסית. במקום להמתין עד שהחברה תהיה גדולה מספיק כדי לגייס CFO במשרה מלאה, ניתן לבנות תקציב, Forecast, מנגנוני בקרה ודיווח ניהולי בשלב מוקדם יותר.

מצד שני, חשוב להבין שמיקור חוץ אינו בהכרח הפתרון הזול ביותר בכל מצב. ככל שכמות העבודה גדלה וה-CFO נדרש להיות מעורב כמעט בכל יום, היתרון הכלכלי והתפעולי של המודל עשוי להצטמצם.

מתי CFO במשרה מלאה הופך לרלוונטי?

ככל שהחברה גדלה, הניהול הפיננסי הופך לחלק משמעותי יותר מהפעילות היומיומית.

CFO במשרה מלאה עשוי להיות נכון כאשר קיימת כמות גדולה של החלטות פיננסיות שדורשות מעורבות שוטפת, כאשר החברה מנהלת מספר ישויות משפטיות או פעילות בינלאומית מורכבת, או כאשר פונקציית הכספים עצמה כבר כוללת צוות עובדים שדורש ניהול.

גם שלב החברה משמעותי.

חברה שמתקרבת לעסקה משמעותית, IPO, פעילות M&A או שלב מתקדם של צמיחה עשויה להזדקק ל-CFO שהוא חלק אינטגרלי מההנהלה ונמצא בתוך הארגון באופן מלא.

במצב כזה, תפקיד ה-CFO כבר אינו פונקציה שניתן למדוד רק במספר שעות עבודה. הוא משתתף בתכנון האסטרטגי, בדיוני הנהלה, בעבודה מול הדירקטוריון ובקבלת החלטות שוטפת.

CFO חיצוני מול CFO שכיר – ההבדלים המרכזיים

נושא	CFO במיקור חוץ	CFO במשרה מלאה
היקף עבודה	בהתאם לצורך	משרה מלאה
עלות	משתנה לפי היקף השירות	עלות שכר והעסקה קבועה
גמישות	גבוהה יחסית	נמוכה יותר
זמינות יומיומית	בהתאם להסכם ולהיקף השירות	גבוהה
התאמה לסטארטאפ צעיר	לרוב גבוהה	לא תמיד נדרשת
מעורבות בארגון	בהתאם לצורך	אינטגרלית
ניהול צוות כספים פנימי	אפשרי בהתאם למודל	לרוב חלק מרכזי מהתפקיד
התאמה לחברה גדולה ומורכבת	תלויה בהיקף הפעילות	לרוב גבוהה יותר

ההשוואה אינה מעידה שאחד המודלים טוב יותר מהשני. למעשה, במקרים רבים מדובר בשני שלבים שונים בהתפתחות של אותה חברה.

באיזה שלב סטארטאפ צריך CFO?

לא מספר העובדים ולא סכום ההכנסות לבדם קובעים מתי נדרש CFO.

אינדיקציה טובה יותר היא מורכבות ההחלטות הפיננסיות שההנהלה נדרשת לקבל.

אם המנכ"ל צריך לדעת מה יתרת הבנק ולהעביר חשבוניות לרואה החשבון, כנראה שאין עדיין צורך בפונקציית CFO משמעותית.

לעומת זאת, כאשר מתחילות לעלות שאלות כמו "מה יהיה ה-Runway בעוד תשעה חודשים?", "כמה עובדים ניתן לגייס השנה?", "מה יקרה אם ההכנסות יהיו נמוכות ב-20% מהתחזית?" או "כמה הון צריך לגייס בסבב הבא?" – מדובר כבר בשאלות של ניהול פיננסי.

בשלב זה, נתוני הנהלת החשבונות לבדם אינם מספיקים. נדרש לחבר בין הנתונים ההיסטוריים לבין תחזית הפעילות העתידית.

Budget, Forecast ו-Budget vs. Actual

אחד מתפקידיו המרכזיים של CFO הוא להפוך את התוכנית העסקית של החברה למודל פיננסי.

התקציב (Budget) מגדיר את התוכנית הפיננסית לתקופה מסוימת. הוא עשוי לכלול תוכנית גיוס עובדים, עלויות פיתוח, הוצאות מכירה ושיווק, הכנסות צפויות והשקעות נוספות.

Forecast, לעומת זאת, הוא תחזית שמתעדכנת בהתאם למציאות.

אם החברה תכננה לגייס עשרה עובדים אבל גייסה רק שישה, אם ההכנסות התפתחו מהר מהצפוי או אם פרויקט משמעותי נדחה – התחזית צריכה להשתנות בהתאם.

לצד אלה, Budget vs. Actual מאפשר להשוות בין מה שתוכנן לבין מה שקרה בפועל ולנתח את הסיבות לסטיות.

השילוב בין שלושת הכלים מספק להנהלה תמונה טובה משמעותית מאשר הסתכלות על יתרת הבנק בלבד.

ניהול Burn Rate ו-Runway

בחברה שממומנת באמצעות הון ממשקיעים, Burn Rate ו-Runway הם מדדים קריטיים.

לדוגמה, נניח שלחברה יש 4.8 מיליון דולר במזומן וה-Net Burn החודשי שלה הוא 400 אלף דולר. בחישוב בסיסי, ה-Runway עומד על כ-12 חודשים.

אלא ש-CFO אינו אמור להסתפק בחישוב הזה.

אם החברה מתכננת לגייס 15 עובדים בחצי השנה הקרובה, ה-Burn Rate עשוי לעלות בהדרגה. אם במקביל צפויות הכנסות חדשות, התמונה יכולה להשתנות בכיוון ההפוך.

לכן נדרש Cash Flow Forecast שמביא בחשבון את התוכנית העסקית ולא רק את קצב שריפת המזומנים בחודש האחרון.

חשיבות הנושא גדלה עוד יותר לקראת גיוס הון, מכיוון שחברה בדרך כלל אינה רוצה להגיע לנקודה שבה המזומן כמעט נגמר לפני שהיא מתחילה בתהליך הגיוס.

תפקיד ה-CFO בתהליך גיוס הון

גיוס הון אינו רק משימה של המנכ"ל והמייסדים. מאחוריו קיימת שכבה פיננסית משמעותית.

משקיעים עשויים לבקש להבין את מבנה ההוצאות, תחזית ההכנסות, Burn Rate, Runway, תוכנית גיוס העובדים והשימוש המתוכנן בכספי ההשקעה.

בשלבים מתקדמים יותר עשויה להתבצע גם בדיקת נאותות פיננסית.

CFO יכול לסייע בבניית המודל הפיננסי, הכנת הנתונים, יצירת תרחישים והצגת הקשר בין סכום הגיוס לבין אבני הדרך שהחברה מתכננת להשיג.

חשוב להבחין בין הצגת תחזית אופטימית לבין בניית תחזית שניתן להסביר את ההנחות העומדות מאחוריה. משקיע מקצועי אינו מסתכל רק על המספר הסופי, אלא גם על הדרך שבה החברה הגיעה אליו.

האם אפשר להתחיל עם CFO במיקור חוץ ולעבור בהמשך ל-CFO שכיר?

כן. למעשה, זהו מסלול טבעי עבור חברות רבות.

בשלב הראשון ניתן להשתמש ב-CFO חיצוני כדי לבנות תהליכי תקציב, Forecast, Cash Flow ודיווח ניהולי. ככל שהחברה גדלה, ניתן להרחיב את היקף השירות.

כאשר המורכבות והיקף העבודה מצדיקים תפקיד פנימי במשרה מלאה, החברה יכולה לעבור ל-CFO שכיר.

מעבר מסודר מאפשר ל-CFO החדש להיכנס למערכת שבה קיימים כבר תהליכים, מודלים ודוחות, במקום להתחיל לבנות את הפונקציה הפיננסית מאפס.

כיצד מחליטים איזה מודל מתאים לחברה?

ההחלטה צריכה להתבסס על צורכי החברה ולא רק על גודלה.

כדאי לבחון את תדירות ההחלטות הפיננסיות, מורכבות הפעילות, מספר הישויות והמדינות שבהן פועלת החברה, דרישות המשקיעים והדירקטוריון, תדירות גיוסי ההון והיקף צוות הכספים הקיים.

סטארטאפ שנמצא לאחר Seed, למשל, עשוי להזדקק ליכולות של CFO אך לא למשרה מלאה. לעומתו, חברה גדולה יותר עם פעילות בינלאומית משמעותית, צוות פיננסי פנימי ודירקטוריון פעיל עשויה להפיק ערך רב יותר מ-CFO שנמצא בתוך הארגון באופן מלא.

לכן השאלה הנכונה אינה בהכרח "מתי צריך CFO?", אלא "איזו רמת ניהול פיננסי החברה צריכה כיום?"

לסיכום

CFO במיקור חוץ ו-CFO במשרה מלאה אינם שני פתרונות מתחרים בהכרח. הם יכולים לייצג שלבים שונים בהתפתחות הפיננסית של החברה.

מיקור חוץ מאפשר לחברות לקבל יכולות של ניהול פיננסי בכיר בהיקף המותאם לצורך, ולעיתים הוא מתאים במיוחד לשלבים שבהם החברה כבר זקוקה לתקציב, Forecast, ניהול תזרים ודיווח למשקיעים אך עדיין אינה זקוקה ל-CFO במשרה מלאה.

ככל שהחברה הופכת גדולה ומורכבת יותר, פונקציית ה-CFO עשויה להפוך לתפקיד ניהולי יומיומי שמצדיק נוכחות מלאה בתוך הארגון.

בשני המקרים, המטרה זהה: להפוך את המידע הפיננסי לכלי שמאפשר להנהלה להבין את מצבה של החברה, לתכנן קדימה ולקבל החלטות על בסיס נתונים.